
פוסטים אחרונים
-

שיחה על דיפ-סטייט
מה קורה כשהזנב מחליט שעליו לכשכש בכלב, כיוון שזו, לדעתו, חובתו כלפי הציבור
הוזמנתי לשוחח על ספרי "תקוות הלווייתן – סיפור של דיפ סטייט" (פיקשן!), בשבתרבות שמנחה יואב קרקובסקימצורף קטע מהשיחה שעוסק בתופעת הדיפ סטייט. (מבשרת ציון 21.02.2026)
-

כיכר שמעון פרס בפריז
במרכז פריז נחנכה אתמול כיכר על שם שמעון פרס. שנותיי עם האיש לימדוני על אהבתו הגדולה לעיר. ב- 1993 פרס ושר החוץ הנורבגי הולסט נפגשו בפריז. להלן קטע שמופיע בספרי "נוסחת פרס":
"פריז, כהרגלה, תרמה למצב רוחו המרומם. הוא אהב את העיר היפה אהבת נפש וכל פינה בה הציתה בו זיכרונות על עלילותיו בה. בערב בילינו במסעדה משובחת. בתפריט גם להקת נגנים. פרס והולסט הצטרפו לשירתם ופצחו בדואט של שאנסונים צרפתיים. על פי משנתו של פרס, לילותיה של פריז לא נועדו לשינה. כאשר הייתי נפרד ממנו לחדרי לאחר יום עבודה מתיש בפריז, הוא היה מביט בי במין חמלה ואומר: "בגילך העברתי בפריז ימים שלמים ללא שינה. מה קורה לדור הצעיר"? המשכנו אפוא לדיסקוטק אופנתי. הצפיפות הדאיגה את המאבטחים, המוסיקה החרישה אוזניים ופרס ריקד לו מאושר עד שלוש לפנות בוקר…"
-

חציית קו אדום עלייק
הנשיא הרצוג חזר מאוסטרליה והוא מכריז בביקורת חריגה: "אם נתניהו עומד מאחורי המתקפה של טראמפ – זו חציית קו אדום".
-

בוז'י, תיזהר שלא יחטפו אותך מהמיטה
טראמפ כועס: הרצוג צריך להתבייש בעצמו, שלא נתן חנינה לנתניהו.
אז עכשיו בוז'י שלנו צריך גם להתבייש, וגם להיזהר.
כשטראמפ כועס, הוא לפעמים חוטף מהמיטה נשיאים שמעצבנים אותו. -

מחירה של עמימות אסטרטגית
הממצאים בעניין כלי השיט הם רק קצה הקרחון של תרבות שלטונית הנמלטת מאחריות ונמנעת ממתן דירקטיבה מפורשת לדרג המבצע. היעדר אמירה מדינית ברורה בסוגיית הגבולות הוא הביטוי המזיק ביותר של התופעה. כל עוד ממשלות ישראל יסתפקו בקריצה בשאלות היסוד, המדיניות הישראלית תמשיך להיות רצף של אלתורים טקטיים. וכך, סוגיית גבולות המדינה – לא תוכרע בירושלים, אלא בבירה זרה
