בעקבות פרסום ספרו החדש של אבי גיל נוסחת פרס, קיים "המכון למדיניות העם היהודי" (JPPI) דיון במערכת היחסים המורכבת בין יועצים לקברניטים (16 במאי 2018).
הדיון התמקד באתגר שניצב בפני יועץ וגופי ייעוץ שמבקשים להשפיע על הקברניטים:
איך מונעים את ניירות המדיניות לאגור אבק על המדף, כיצד מבטיחים שהמחליטים יתייחסו להמלצות, ואיך מערכת היחסים האישיים משפיעה על התוצאה.
הדיון נפתח בשיחה בין סלי מרידור לאבי גיל, שבתקופות מסוימות פעלו משני צידי המתרס הפוליטי.

נוסחת פרס – מיומנו של שותף סוד

יש דברים שהיסטוריונים לא יכולים לדעת. הם לא היו שם, והפרוטוקולים לא מספרים את כל הסיפור. יש דברים שעיתונאים לא יכולים לדעת. גם הם לא היו שם, הם ניזונים מרכילות, מחצאי הדלפות, ממקורות שיש להם אינטרסים. יש דברים שרק מי שהיה שם יכול לדעת. רק מי שהיה והקפיד לתעד כדי לזכור הכול. יש דברים שגם אתם תדעו רק אם מי שהיה שם, וראה ותיעד, מחליט פתאום לספר. ולא סתם לספר. הוא צריך לספר בלי למרוח איפור, בלי לעטות מסכה, בלי לרקוח ספין, בלי לנהל מאבק על קרדיט, בלי לנסות להיראות חכם בדיעבד, בלי לשרת אג'נדה. זה מה שעושה כאן אבי גיל. כמה פשוט. כמה נדיר. הוא היה. הוא תיעד. עכשיו החליט לספר בלי להסתיר. את הטוב והרע, את הנשגב והנלעג, את החשוב והמשעשע. ממילא, בנוסחת פרס הוא יעביר אתכם חוויה מרתקת. הנה אתם, הקוראים, הופכים לזבוב על הקיר במשרד של שר החוץ, או מאזינים מאחורי הדלת של ראש הממשלה, או מתחבאים מאחורי וילון במשרד של הנשיא. שומעים את הצחוקים, את העלבונות, את הלחישות, את הקללות. נפעמים מהחזון הגדול, מזהים את השקרים הקטנים, מתפעלים מהתחמנות הערמומית. הנה הטבח, הנה הפרודוקטים, הנה התבלינים. הנה התבשיל המדיני ו… אפשר לראות הרבה בכמעט שלושים שנה קרוב־קרוב לשמעון פרס. את המהלכים שהובילו לאוסלו, את הקרבות עם רבין, את השלום עם ירדן, את החיבה לשרון, את המזרח התיכון החדש, את התרגיל המסריח, את הסנטר הלא מגולח של ערפאת, את הסנטר המגולח של חבורת הבלייזרים. הנה הזדמנות נדירה להבין איך עובד מנהיג. איך חושב הטבח, איך עובד המטבח, איך מתערבבים המרכיבים, איך נרקחת הארוחה שקובעת את עתידכם. אולי תאהבו את התבשיל, ואולי פחות. בלי לטעום לא תדעו.

חוות דעת

"מעולם לא נכתב דיוקן חשוף כזה של מנהיג ישראלי בידי אחד מאנשי אמונו הקרובים" (אלוף בן, "הארץ").

"גיל כתב ספר יוצא דופן… מתוך המטבח. למדתי מהספר לא מעט". (נחום ברנע, "ידיעות אחרונות")

The Best Books of 2020, Chosen by Mosaic Authors

הסיפור התפרסם בכתב העת "מאזנים" (מרץ 2018) ושולב בהמשך בספר "צומת טורונטו" (2022).

לבי דואב על רות, סופר נדיר שנגזר עליו להביט אל הארץ המובטחת ולא לפסוע אל תוכה בעטייה של רשלנות מקצועית רגעית. אך המועקה הפרטית שלי מכאיבה עוד יותר. איני מוצא מנוח ואני מטריד את עצמי בשאלה מתסכלת: אם הסופר הנערץ החמיץ נושא עתיר פוטנציאל ספרותי שאותו אני מכיר, איך אדע שלא נכשל בנושאים שעליהם כתב ושאיני מכיר?

לקריאה

מאת: אבי גיל, ד"ר עינת וילף (ינואר 2010)

הפרויקט ברשותם של השגריר אבי גיל וחה"כ, הד"ר עינת וילף, מייצג מאמץ משותף שנמשך 6 שנים של צוות המכון כולו בהנחייתו של פרופסור דרור.
המחקר מציג ומתמודד עם האתגרים העיקריים שכפי הנראה יעמדו בפני העם היהודי בעשרים השנים הקרובות.