כאשר הייתי נפרד משמעון פרס לחדרי לאחר יום עבודה מתיש בפריז, הוא היה מביט בי במין חמלה ואומר: "בגילך העברתי בפריז ימים שלמים ללא שינה. מה קורה לדור הצעיר"? המשכנו אפוא לדיסקוטק אופנתי. הצפיפות הדאיגה את המאבטחים, המוסיקה החרישה אוזניים ופרס ריקד לו מאושר עד שלוש לפנות בוקר…"

הנשיא הרצוג חזר מאוסטרליה והוא מכריז בביקורת חריגה: "אם נתניהו עומד מאחורי המתקפה של טראמפ – זו חציית קו אדום".

טראמפ כועס: הרצוג צריך להתבייש בעצמו, שלא נתן חנינה לנתניהו. אז עכשיו בוז'י שלנו צריך גם להתבייש, וגם להיזהר. כשטראמפ כועס, הוא לפעמים חוטף מהמיטה נשיאים שמעצבנים אותו.

פרופ' יחזקאל דרור הלך לעולמו. בשנותיי באוניברסיטה הייתי תלמיד שלו. עבדתי לצדו ב"מכון למדיניות העם היהודי". זו הייתה זכות עבורי. הושפעתי ולמדתי ממנו רבות. הגותו של פרופ' דרור שימשה לי השראה בכתיבת ספרי האחרון "תקוות הלווייתן". בקליפ המצורף, דברים שאמרתי באירוע לזכרו.