הרגע בו ליאו מסי הניף את גביע העולם היה כל כך מרגש שאפילו חילונים גמורים התחילו להרהר שמא בכל זאת יש אלוהים. למסי עצמו לא היו שום ספקות: "ידעתי שאלוהים ייתן לי את הגביע". גם הפרשנים שלנו התחזקו ודיווחו מקטאר חצי מעולפים…

הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן סיפרה היום בעדותה בפרשת המתנות: "היה לנו נוהל קבוע לגבי תמונות שתלויות בבית ינאי, שהזוג נתניהו מגיע ארנון היה אומר 'מהר מהר להוריד את התמונות האחרות, של שמעון פרס ואחרות'". מסכן פרס, אבל זו לא הפעם הראשונה…

מעט על הקשר המוזר המתואר בספרי, בין שמעון פרס ואביבה גיל (אימא שלי). שתי דמויות חזקות ומובילות אלה היו לי ראי להביט בו ולהבין עד כמה אני עד דומם למהלכיהם של גדולי עולם, נגרר אחרי אלה שמטביעים חותמם על חיינו. בהשראתם ודמויות כמותם, יצאתי לנסות להפסיק מלהיות פקיד הציבור האפור, העושה את דברו של שמעון…

ביד מיומנת שעליה שעון רולקס מזויף סוחף גיל את הקוראים במסע בין המטבח של אמו לדרום לבנון, בין טורונטו לדאבוס, בין אוסלו למרתפי הוותיקן…

השורה שנחרתה בזיכרוני מן השירות הצבאי לקוחה מפקודתו היבשה של רב-סרן ד"ר קלינסקי: "אתה אורז לו את הגדם, ואני מטפל בהחייאה".