כנראה בגלל ההכנות לתקיפה באיראן , פיקוד העורף נלחץ והשמיט את ספרי החדש מרשימת הציוד שיש להחזיק במרחב המוגן. הספר: "תקוות הלווייתן – סיפור של דיפ סטייט", עדיין ניתן להורדה בחינם. לגיבורי הספר שיטה משלהם לטפל באיום הגרעין האיראני: "גם אם נתקוף את מתקני הגרעין – הם ישקמו אותם. יש להם ידע, ויש להם סבלנות. הדרך היחידה היא לחסל את הרצון של ההנהגה לפתח פצצה. את הרצון הזה נוכל למגר רק אם האייתולות שמקבלים שם את ההחלטות יבינו שעל פיתוח הפצצה ישלמו בחייהם. שאם לא יפרקו את תשתית הגרעין – החיסול האישי שלהם הוא ודאי… הרי הם אלה שמקבלים ההחלטות. מדוע לפגוע בעמם ולא בהם?״
להורדה חינם
קטגוריה: כללי
-

השיטה בפעולה? האייתוללה על הכוונת?
-

משירותי התיאטרון – אל שירות המדינה והדיפ סטייט
בתיאטרון, או ליתר דיוק, בשירותי התיאטרון – ניצת הדחף לכתוב את מה שהתגלגל להיות, "תקוות הלווייתן – סיפור של דיפ סטייט". הזרע נטמן על ידי מי שמסמר את השלט בכניסה לשירותים בתיאטרון ירושלים. נאמר בו: ״שירותים אלה נבנו בסיוע משרד התיירות באמצעות החברה הממשלתית לתיירות״.
-

כתיבה כריפוי בעיסוק
בעקבות פרסום ספרי "תקוות הלווייתן – סיפור של דיפ סטייט", הנה קטע קצרצר מתוך שיחה ארוכה עם מזל מועלם בתוכניתה "משכן חוזר" בערוץ הכנסת.
ניתן לצפות בשיחה במלואה.
את הספר ניתן להוריד חינם באתר "עברית". אפשר גם להוריד עותק PDF באתר האישי שלי. -

"ניסיתי ונכשלתי". המילים שלא נשמע מראש ממשלה
בניגוד למציאות האכזרית, דפי הספר מתירים להשתעשע בחלומות. למי שכותב פרוזה מותר להפליג על כנפי הדמיון – וכך עשיתי בספרי החדש: "תקוות הלווייתן – סיפור של דיפ סטייט". באחת הסצנות, ראש ממשלה ישראלי אומר את מילות הקסם: "נכשלתי, איני יכול יותר". הוא מסביר בין היתר, "רציתי להשפיע על דרכה של ישראל. ניסיתי, ונכשלתי. לא די להגיד: אני אחראי לכישלון, צריך לתרגם את האחריות למעשה, ללכת הביתה. גיליתי שאני לא מנהיג מספיק מוצלח כדי להוביל את ישראל לעתיד שהיא כל כך ראויה לו’”.
עד כאן הפנטזיה. לרגע היא נשמעת הגיונית – אך זהו רגע קצר וחולף. המציאות הצינית חזקה אפילו מההיגיון.