מרטין אינדיק הלך היום לעולמו. יהודי חכם ויקר שאהב את ישראל, דאג לביטחונה, ופעל שנים ארוכות לסייע לה להגיע לשלום עם שכניה. את מרטין למדתי להכיר ולהוקיר במהלך שנות עבודה ארוכות כאשר דרכינו נפגשו בתחומים המדיניים. רבות ייאמר וייכתב על האיש הנפלא ועל תרומתו לארצו שלו ולארצנו שלנו. כאן, בחרתי לשתף סיפור מעט אישי. לקראת צאתו של מרטין לתפקידו כשגריר בישראל פגשתיו בבית הלבן. הוא התלווה לנשיא קלינטון, ואני לשמעון פרס. על ההיסטוריה של מרטין למדתי מכתבה ארוכה שפרסם אבינועם בר-יוסף בממעריב. למדתי כי שם נעוריה של אימו: מלכה קורמן. כאשר קלינטון הסתודד עם פרס בארבע-עיניים, שאלתי את מרטין, אם מקום הולדתה של אימו מלכה הוא בעיר ראדום שבפולין. מרטין נראה המום מעט, "זה נכון. איך אתה יודע?" השבתי שרבים מבני ראדום היהודים נושאים את השם קורמן, וזה מקור הניחוש שלי. מרטין נדרך ודרש לדעת פרטים נוספים, לא מסיר את עיניו החקרניות מפני. גיליתי לו שסבי וסבתי גם הם תושבי ראדום, ואף שהתייצבו לחתונתם, כול אחד נושא בנפרד ובגאווה את שם המשפחה: קורמן. אינדיק הנרעש פסק בהתרגשות שאינה חזון נפרץ בחדר הסגלגל: "אתה ללא ספק שייך למשפחה שלי. תווי הפנים שלך, צורת הסנטר שלך… אני פשוט רואה את סבא ז"ל שלי מביט בי". לאחר שהתמקם במעון השגריר בהרצליה, מרטין תלה את תמונת סבו באחד החדרים, ומאז בכול ביקור שלי בביתו, מרטין כפה עלי להתייצב סמוך לתמונת הסב, כדי שכול מוזמני האירוע ישתכנעו שאני מתחזה כגיל, אך בעצם שייך למשפחת אינדיק. (פייסבוק, 25 ביולי 2024) יהי זכרו ברוך.
מחבר avi gil
-

החלטת הכנסת המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית היא אצבע בעין לארה"ב
קואליציית נתניהו לא ספרה את ביידן, התעלמה מהסיוע העצום שהגיש לישראל, זלזלה בבקשותיו ומייחלת לניצחונו של טראמפ. אם יחסינו עם ארצות הברית יוסיפו להתנהל תוך לקיחת הימורים שחצניים על תוצאות הבחירות שם, דינם להידרדר, גם אם טראמפ ינצח בבחירות. (מעריב – 24 ביולי, 2024) -

המרכז כבר לא יכול למסמס את הסוגיה הגורלית ביותר לעתידנו — הסכסוך
חובה על המרכז הישראלי להבהיר את תפישתו ביחס לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים — גם אם יאבד את תיוגו כמרכז. (הארץ – 9 ביוני, 2024)
-

איפה הראש
איפה הראש הוא מותחן בדיוני מרתק. הספר מגולל את הרפתקאותיו המסעירות של צוות פעולה ייחודי שהתגבש כדי ליצור תפנית היסטורית, מהלך דרמטי שיבלום את קריסת זהותה היהודית של ישראל והתפרקותה לשבטים.
מורה תל אביבי נחוש, עיתונאית לסבית נחשקת, קצין מצטיין שהודח מסיירת מטכ"ל, יכטונר מקריית גת שמחפש שלווה באיי יוון – כולם נכונים לקחת על עצמם סיכונים כבדים, לעבור על החוק בארץ ובחו"ל, לחצות יבשות וימים, וזאת כדי לאחות את השסעים שמאיימים על ישראל וכדי לחלצה מסכנת הנורמליות שבה נלכדה ומן האיום שתהפוך לעם ככל העמים.
בזירה של פוליטיקה יצרית ותקשורת רדופת הרייטינג נחשפות מערכות היחסים בין הדמויות, ובינן לבין עמם ומדינתם. אהבות אמת, שברון לב ותשוקות לא פתורות, מלוות את דרכן הסוערת.ספר מבריק על מדינת ישראל או בעצם, עלינו.
איך אפשר להציל את זהותה היהודית של ישראל ולחנך את הנוער לערכים? במציאות הישראלית המורכבת צריך פתרון רדיקלי. ואבי גיל (ג"נ, שותף וחבר), בספר משעשע שנקרא בחיוך ונשימה אחת מציע אותו. צוות משימה די מופרע… יוצאים למשימה היסטורית. המשימה היא בעלת חשיבות עליונה, להביא את "ראשו" של נבל היסטורי… הספר, כדרכו של גיל, הסופר המנוסה, קולח וזורם.
הכתיבה חכמה אבל גם נגישה וכייפית. גיל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ הוא מדינאי שמכיר את הפוליטיקה הישראלית על נבכיה וביביה… את הספר תסיימו עם חיוך. אבל חמוץ. כי הוא מלא הומור ואנקדוטות משעשעות. אבל הבדיחה, על חשבוננו.
— ד"ר שוקי פרידמן -

המלחמה בחמאס חשפה את הכשל במערכת היחסים בין הצבא למדינה
ממשלות נוטות להגדיר יעדים בשפה עמומה. כמי שמופקד על חיי חיילינו, זו חובתו העליונה של הרמטכ"ל להתעקש על הבהרת כל מה שאינו ברור בהוראה שהוא מצטווה לבצע. (מעריב – 8 מאי, 2024)
-

לא ניצחון ולא מוחלט: זה בסך הכל עוד סבב מול עזה, ולא האחרון
הטראומה של 7 באוקטובר סייעה לדחוק את המציאות המרה, אך אין בכוחה לשנותה: המלחמה הנוכחית בחמאס לא תסיים את העימות ההיסטורי העקוב מדם בין הפלסטינים וישראל. לאחר שהמציאות טפחה על פנינו, מוטב שנתנער מאשליות ומסיסמאות ריקות מתוכן ונעניק קדימות לפדיון שבויים. (וואלה – 6 מאי 2024)
-

ישראל צריכה לאמץ תפישת ביטחון חדשה
(מאמר משותף עם עמי אילון).
למרות שהציבור בשל למנהיגות המתווה באומץ תפישת ביטחון לאומית מעודכנת, מנהיגות שכזו טרם הופיעה. כל אלה השואפים להדיח את ראש הממשלה חייבים להבהיר לא רק כיצד יירשו את כיסאו, אלא גם כיצד יחליפו את תפישת הביטחון הלאומי של נתניהו, שהתנפצה, בתפישה שמספקת מענה לאתגרים ולהזדמנויות שלפנינו. (הארץ – 25 אפריל, 2024)
לקריאת המאמר -

מה מכשיר את הרמטכ"ל להבין את סינוואר?
האיום על קיומה הפיזי של ישראל מאז ראשית ימיה הקנה למערכת הביטחון דומיננטיות, ועודד את גלישתה אל עולמות שבהם היא נעדרת יתרון יחסי. כמו כל ארגון, גם הצבא – הנהנה מיוקרה ציבורית וממשאבים רבים – נוטה לפלוש אל תחומים האמורים להיות תחת אחריות אזרחית. במרוצת השנים, קציני צה"ל הבכירים השואפים להיות "ראש גדול" נסחפו לעסוק במדיניות, בדיפלומטיה ובהסברה. (וואלה – 10 אפריל, )2024
לקריאת המאמר -

גאונותו של נתניהו לתעתע קורסת ויש רק מרוויח אחד מכל זה
סרבנותה המדינית של ישראל גורמת לעולם להרהר באכיפת פתרון לסכסוך, וכך עורמת ההיסטוריה מוליכה את הימין הקיצוני לקרב את ההכרעה על פתרון שתי המדינות. (מעריב – 3 מרץ, 2024)
לקריאת המאמר -

לֶבֶּן גיל ותעלומת הצנחן השמאלי
פברואר 2024
לעיתים, גם חילונים גמורים ניצבים מול תופעות שמערערות את כפירתם בהיוותרות הנפש ובעולם הבא. בספרי "צומת טורונטו" מצוי פרק שעוסק באימי אביבה ז"ל וכותרתו "ממציאת לבן גיל". לֶבֶּן זה שוּוק בראשית ימיו בשם "איל", אך לא לזמן רב. התברר שקיימת חברה המוכרת מוצרי ילדים אשר לה זכות ראשונים על השם, ולכן "תנובה" נדרשה להחליף את שמו של הלֶבֶּן. אביבה, שניהלה בתפקידה כמזכירת מחלבת תנובה את ההתכתבות בפרשה, מיהרה להציע את השם "גיל". שם עליז שמותיר שני שלישים מהשם הקודם, וגם מדבר אל לבם של ילדים. הצעתה התקבלה. מאז שפרשה מן העולם, אביבה משקיפה ממרומים כיצד שארי בשרה מתעצלים להגן על זכויות היוצרים שלה ולהנחיל לציבור הישראלי את דבר תרומתה למיתוגו של המאכל האהוב. עוד בחייה, נאלצה לספוג את אדישות בעלה אליעזר נוכח הישגה המרשים. הוא התעקש שלא לנתק את הלֶבֶּן מן הביטוי שעשה בו שימוש יום-יומי. כשנשאל מה נשמע, התענג להשיב בחיוך גדול: "חרא בלֶבֶּן, רק בלי הלֶבֶּן". כך עד ה־8 בפברואר 2024. סעדתי ארוחת בוקר במסעדה יפואית. שאלתי את המלצר אם מגישים במקום יוגורט. הוא השיב שאין יוגורט אבל יש לבן גיל. אמרתי, מצוין, תביא. והוא הקשה, בטעם רגיל, תות או וניל? הופתעתי. לא ידעתי שהשם שהציעה אביבה מעטר עתה מוצרי לבן נוספים. איש לא פנה כדי לבקש את רשותה. השבתי למלצר שאני רוצה לבן רגיל כי ברגיל מתחבא עוד גיל. הוא לא התרשם מן ההתחכמות שלי ופנה למטבח. אני בינתיים עלעלתי בעיתון ועיני נחה על כותרת, "בית המשפט המחוזי הכריע: שני אנשים שונים יוכלו לטעון כי הם הצנחן השמאלי מהתצלום בכותל". לרגע הרהרתי שהשופט הנבון הפעיל את עילת הסבירות, אך מיד אחזה בי אימה כי הבנתי מדוע נעצר מבטי דווקא על כותרת זו. שילוב המקרים – פסיקת השופט והגילוי על אודות מגוון מותגי לבן גיל, הוא ללא ספק מסר ששיגרה אלי אביבה ז"ל מעולמות המתים: "יש ילדים שנאבקים ועושים הכול כדי להנציח את הוריהם. אבל אתה, לא נוקף אצבע כדי להגן על הקרדיט שמגיע לאימא שלך. תתבייש".
-

ביידן ונתניהו – האמנם סופה של ידידות מופלאה?
התחזקות ההכרה כי התקדמות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני משרתת אינטרס ביטחוני משמעותי של ארה"ב, יעניק אופי אחר להתנהלות הבית הלבן מול ממשלת ישראל. ממשל אשר השתכנע שהמשך הסכסוך עלול לסבך את ארה"ב במלחמה אזורית, ואולי אף בהתלקחות בין-מעצמתית, יקשיח את תביעותיו. הזדקקותה של ישראל לסיועה של ארה"ב נחשפה בכול עוצמתה במהלך המלחמה, ואין להיות מופתעים אם תלות זו תנוצל על ידי מעצבי המדיניות האמריקנים לצרכיהם. (וואלה – 5 בפברואר, 2024)
-

נתניהו אשם בהכלת חמאס? בוחריו אשמים!
דיוני ועדת החקירה יתמקדו במחדלים הקשים של צה"ל והשב"כ, וכמובן בשאלה עד כמה נתניהו כראש ממשלה אחראי מיניסטריאלית לכישלון הדרג הביצועי. חלופת ההכלה עצמה לא תיבחן אל מול חלופתה היחידה — חתירה להסדר מדיני. ומכאן, שהוועדה לא תעסוק במחדל המדיני היסודי: העדר יוזמה ישראלית לפתרון הסכסוך עם הפלסטינים, אשר רק הוא יכול לספק תשובה אסטרטגית לטרור תוך כדי שמירת האופי היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. (הארץ – 14 בינואר, 2024)
-

כדי לשכנע את העולם בצדקתנו עלינו להיות חכמים – ולא צודקים
מפתה להאשים את "ההסברה" הישראלית שאינה עושה די כדי לשכנע בצדקתנו, אך אין לשגות באשליות לגבי כוחה לשנות סדרי עולם. בעת הנראית לעין, האנטישמיות לא תיעלם מחיינו, ומדינות תוספנה לפעול לקידום האינטרסים שלהן באופן קר ונטול סנטימנטים. לרבים קשה לקבל אמת מתסכלת זו, אך מול האתגרים שניצבים בפני ישראל אסור שנסתפק בלהיות צודקים. עלינו להיות חכמים. (מעריב – 11 ינואר 2024)
-
מאמרים בעיתונות 2023
מזרח תיכון חדש? נתניהו מתעלם מהסוגיה הפלסטינית ומעמיק את הכיבוש
(מעריב – 18 ספטמבר, 2023)
לקריאת המאמר
כינון הממשלה החדשה: ישראל אינה אור לגויים, ועתה גם אינה אור ליהודים
(מעריב – 10 ינואר 2023)
לקריאת המאמר
-

גנץ צריך להציג אלטרנטיבה ולא קלישאות
במקום להצטייר כפוליטיקאי רופס וחסר דעה, גנץ חייב לעבור להתקפה. לא מסובך להציג את עמדותיו של נתניהו – שנסחט על ידי קיצונים משיחיים השואפים לספח את יהודה, שומרון ועזה – כאסון נורא לעתידה של ישראל. דרך זו מובילה למציאות של מדינה דו-לאומית שבמסגרתה אנו אחראים לחייהם של חמישה מיליון פלסטינים. (Ynet, 28 דצמבר, 2023)
