אבו-עלא ופומלת יריחו

^{פייסבוק, פברואר 2023}

אבו עלא הלך השבוע לעולמו. פגשתי אותו לראשונה בליל החתימה הסודית על הסכם אוסלו. חלפו מאז כמעט שלושים שנה. הוא עמד בראש צוות המו"מ הפלסטיני מול מי שהפך לו ידיד אישי קרוב, אורי סביר ז"ל. לצד היותו נושא ונותן קשוח, אבו עלא הכיר בתבונת הפשרה. הוא ניחן בראייה אסטרטגית, ביצירתיות ובחוש הומור כובש לבבות. המנהיגים הישראלים שפגשוהו מצאו מולם פטריוט פלסטיני חכם הרואה את הפיוס עם ישראל כאינטרס עליון של עמו. ואכן, במרוצת השנים אבו עלא ניסה שוב ושוב לחלץ את תהליך השלום מקיפאונו. מפגשיי עמו התפרסו על פני שנים ארוכות. אחד הראשונים בהם התרחש בקהיר עוד טרם הותר לו לשוב מגלותו בטוניס לביתו באבו דיס. לאחר ששמעתיו בהזדמנות קודמת סח על געגועיו לניחוח הפרי של פלסטין, הבאתי לו הפעם שי – סלסלת פומלות מיריחו. המילים נעתקו מפיו של מנהל המו"מ חד הלשון. הוא אימץ את הסלסלה אל חזהו, שב ושאף לקרבו את בשומת הפרי, ליטף באצבעותיו את הקליפה הבשרנית ורק אחר רגע ארוך התעשת, העניק לי חיבוק וצחק: "רק אל תגיד לי שתמורת הפומלות תדרשו ממני פשרות נוספות". היה זה מאותם רגעים בהם הסכסוך המדמם בין עמינו מפנה מקום לסתם רגע אנושי. רגע שבלבי שלי מותיר תקווה שאפשר גם אחרת.