^{פייסבוק, 20 בדצמבר 2022}

הרגע בו ליאו מסי הניף את גביע העולם היה כל כך מרגש שאפילו חילונים גמורים התחילו להרהר שמא בכל זאת יש אלוהים. למסי עצמו לא היו שום ספקות: "ידעתי שאלוהים ייתן לי את הגביע". גם הפרשנים שלנו התחזקו ודיווחו מקטאר חצי מעולפים שהסגן של אלוהים, דייגו ארמנדו מראדונה ז"ל, צופה מאושר מלמעלה ביומו הגדול של מסי. ואני בעוונותיי לא פנוי לגבש את דעתי ולתרום לדיון התיאולוגי, האם יש או אין אלוהים והאם הסגן הבכיר שלו הוא כבר לא מראדונה אלא מסי. איני פנוי כי הדאגה לחולצתו של מסי שתלויה ממוסגרת בביתי גוזלת את כל מחשבותיי ומפילה עלי חרדה גדולה. עכשיו לאחר הניצחון ההיסטורי ערכה של החולצה ירקיע שחקים ואין ספק שתקרוץ לגנבים מסוגו של וינצ'נזו פרוג'ה (גנב את המונה ליזה). האם עד שבן גביר יעשה כאן סדר וישיב את הביטחון לערי ישראל מוטב שאחביא את החולצה הנדירה? אה, גילוי נאות – קיבלתי את חולצתו של מסי משר החוץ של ספרד, חאבייר סולאנה ומתנוססת עליה הקדשה של השחקן המופלא מכולם: "בחיבה, לאבי גיל – ליאו מסי". אני כבר לא זוכר איזה חלק של ירושלים נתתי לסולאנה בתמורה, אבל לעולם לא אשכח שזכיתי בחולצתו ובחיבתו של מסי.

^{פייסבוק, 12 ביולי 2022}

הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן סיפרה היום בעדותה בפרשת המתנות: "היה לנו נוהל קבוע לגבי תמונות שתלויות בבית ינאי, שהזוג נתניהו מגיע ארנון היה אומר 'מהר מהר להוריד את התמונות האחרות, של שמעון פרס ואחרות'". מסכן פרס, אבל זו לא הפעם הראשונה שרוצים להוריד את התמונה שלו. כאשר שחקן הכדורגל הנערץ איל ברקוביץ' הגיע ב־1996 לפגישה עם ראש הממשלה פרס, הזעקתי ללשכה את בני אליאב (באבו) שהיה אז בן 9 והעריץ את השחקן המהולל. הילד הנרגש הגיע לבוש במדי מכבי חיפה ולעת ערב זכה לקבל תמונה ממוסגרת חבוק מצדו האחד על ידי פרס ומצדו האחר על ידי ברקוביץ'. לאחר שהתעמק בתמונה, הילד שאל בהיסוס: "אבא, אתה יכול לבקש מהצלמים שיגזרו את שמעון מהתמונה?"

^{פייסבוק, 30 במאי 2022}

בין אלה שכבר קראו את ספרי החדש "צומת טורונטו", היו שביקשו לדעת מעט יותר על הקשר המוזר המתואר בספר בין שמעון פרס ואביבה גיל (אימא שלי). שתי דמויות חזקות ומובילות אלה היו לי מעין ראי כדי להביט בו ולהבין עד כמה אני עד דומם למהלכיהם של גדולי עולם, נגרר אחרי אלה שמטביעים חותמם על חיינו. בהשראתם ודמויות כמותם, יצאתי למסעי ההזוי כדי לנסות להפסיק מלהיות פקיד הציבור האפור העושה את דברו של שמעון פרס. כדי לא להסתפק בלהיות בנה נטול האמביציה של אביבה הגדולה מהחיים (שברשימת הישגיה גם מתן השם ללֶבֶּן שאתם נהנים ללגום: "לֶבֶּן גיל"). אז הנה מחומר גולמי שצילם בני באבו לקראת יום הולדתי ה־60.

הוצאת שתים (2022)

״האפיפיור הושיט לי את ידו ונשימתי דממה. לרגע נדמה היה לי כי זאת אותה יד שמצוירת לא רחוק על התקרה הגבוהה. רכנתי לנשקה ואז ראיתי: על מפרק היד שנשלפה משולי הגלימה הלבנה ניבט שעון רולקס אקספלורר שחור…״

מי שמחפש בוויקיפדיה את הערך ״אבי גיל״ יתבקש להחליט האם הוא מחפש את אבי גיל הקצין, אבי גיל הדיפלומט או את אבי גיל הסופר?
בצומת טורונטו מחולל רב״ט אבי גיל (הדיפלומט) מהפכה של ממש. על אפה ועל חמתה של ויקיפדיה הוא גם מתייצב בראש אוגדה משוריינת וגם שולח ידו בכתיבה.
גיל מציג באוטוביוגרפיה אלטרנטיבית עתירת דמיון והמצאה, מסכת חיי אדם שהסתופף בצילם של ענקי הדור, אך ליבו יוצא דווקא אל עולמן של הפרות.
ביד מיומנת שעליה שעון רולקס מזויף סוחף גיל את הקוראים במסע בין המטבח של אמו לדרום לבנון, בין טורונטו לדאבוס, בין אוסלו למרתפי הוותיקן – כאשר כל העת מנקרת במוחו שאלה אחת: האם יצליח בסופו של דבר להטביע את חותמו בעולם?
איש סודו של שמעון פרס מערבב אמת ובדיה – והתוצאה היא מהתלה ספרותית משעשעת. הדיפלומט לשעבר אבי גיל מתבל את סיפורו בפרטים בדיוניים…

— גיא הורוביץ, "ספרים", הארץ

"ספר מצחיק וחכם" — שמעון שיפר, ידיעות אחרונות